משמרת לילה בכלא. השעה אחת, ומשמרת לילה של משטרת הכליאה כבר נכנסה, ספירת האסירים הסתיימה , האסירים שעובדים במאפיה ירדו למשמרת שלהם גם כן, וחתמתי כבר על כל מסמכי הלילה (אישורי רופא להעברה לבתי סוהר אחרים בבוקר, אישורי מחלה לעובדי המאפיה).
לי צפויה עכשיו שעה-שעה וחצי יחסית רגועות.
שקט פה יחסית בלילה בשעה הזו. מדי פעם מישהו טורק חזק את הדלת המשוריינת של התא שלו, אחר צועק משהו בערבית. כמו שאמרתי, שקט יחסית. בדר"כ אני מחכה עד שתיים ומשהו לפני שאני מתקפלת למיטת התורן, רק כדי שלא יקפיצו אותי על איזה שטות (כמו 'גירדה לי נקודת החן, אז הורדתי אותה לבד ועכשיו אני מדמם קצת) שתי דקות אחרי שנכנסתי למיטה.
לא פשוט להשאר לבד במרפאה ערה בשעה הזו, ולמטה בחדר הפיקוד כמעט כל השוטרים במשמרת מתאספים. גם להם זו שעה רגועה יחסית. משאירים קולגה אחד בכוננות בקומה ויורדים לפריסה בחדר הפיקוד. אז אני נועלת את המרפאה, לוקחת את הטלפון ומצטרפת אליהם, להעביר את הזמן.
פריסה בחדר פיקוד איטלקי, גם אם בתוככי בית הסוהר, היא כל מה שאתם יכולים לדמיין על פריסה איטלקית….
נתחיל בזה שרוב השוטרים הם ממוצא דרומי, ולעיתים קרובות הפריסה מתבססת על אוכל שהם הביאו איתם בביקור האחרון בבית. נקניקים, גבינות, לחם, מאפים מתוקים אופייניים לכל מחוז ומחוז. ואיך אפשר בלי שניים שלושה בקבוקי יין אדום לחלוק עם כולם. ולא משנה שהרופאה אומרת שהיא לא רוצה, יאללה, קצת יין עוד לא עשה רע לאף אחד… מגבילה את עצמי לרבע כוס חד פעמית. בכל זאת בתפקיד (עובדה שלא מפריעה לשוטרים לשתות בהנאה)
בתקופת חג המולד ואחר כך במשך הקיץ החגיגה גדולה במיוחד, עם כל סבב שוטרים שחוזר מהחופשה מגיעים מאכלים שונים.
אבל אל דאגה, גם כשנגמרת כל האספקה המיובאת מדרום איטליה, אחראי פיקוד הלילה דואג שאחד מ'הצעירים' יעשה קניות לפני הכניסה למשמרת.
במקרה הכי גרוע?
מזמינים פיצות מהפיצריה הקרובה, בכל זאת איטליה 🤣….
