עקומת למידה

הרבה דברים חדשים לומדים בכלא. כמו שאומרים, כל יום משהו חדש… טוב, אולי לפחות בהתחלה. תמיד יש את 'הפעם הראשונה', עם כל הרגשות והתחושות והמחשבות שרצים בראש ובגוף, וככל שחולף הזמן, ואת רואה עוד מקרה שכזה, ואז עוד אחד, ועוד אחד, הלב והמוח מפתחים להם מעין עמידות שכזו, כאילו זה הכל נורמלי ובכלל לא חריג.
הפעם הראשונה שבה הייתי צריכה לטפל בהתקף אפילפטי. כמו שכבר כתבתי, זו הייתה המשמרת הראשונה שלי כרופאה צעירה וטרייה. זה דבר אחד לקרוא על זה בספרים ודבר שונה לגמרי לראות פציינט במהלך התקף אפילפטי קשה. אין זמן לחשוב יותר מדי, צריך מהר מאוד להבין מה לעשות ואיך לגשת לטפל בפציינט. בדקות שאחרי פתאום נופלת עלייך ההבנה של מה קרה. ואולי את מתחילה קצת לרעוד קלות (בלי שאף אחד יראה). אבל ככל שעבר לו הזמן בכלא (בערך במשמרת הרביעית) הבנתי שמשהו פה לא ממש עובד. סטטיסטית לא יתכן שיש כל כך הרבה אפילפטיים בכלא כולם חוטפים התקף בדיוק כשאני במשמרת…. ולחלקם בכלל אין תיעוד של אפילפסיה באבחנה, חלק קטן בעלי אבחנה אבל עם טיפול תרופתי כרוני למניעת התקפים. אז איך זה יכול להיות???? אולי, רק אולי זה קצת קשור לעובדה שהתרופה שמשתמשים במקרה כזה היא גם בעלת השפעה פסיכואקטיבית, ושהרבה מהפציינטים שמחים לקבל ממנה סוטול?
ההבנה ונקודת המבט הזו גורמת לרופא הכלא לגשת לכל מקרה של התקף אפילפטי בזהירות. יכול להיות שכן, אבל גם יכול מאוד להיות שלא….. היה לי פציינט שבאופן מאוד 'נוח', היה מגיע למרפאה מלווה באסיר אחר, מתיישב על הכסא אומר לי: 'אני מרגיש שאוטוטו מתחיל לי התקף', שתי שניות אחרי זה הוא בהתקף ממנו הוא מתאושש בשניה שהוא מקבל זריקה (ולא משנה מה תוכן הזריקה, תרופה או תמיסה פיסיולוגית) פציינט אחר היה נכנס להתקף אפילפטי בכל פעם שקרה משהו שלא מצא חן בעיניו: היה חיפוש בתא, העבירו אותו תא, נגמרה תקופת העבודה שלו.
הפעם הראשונה שנתקלתי בפציינט שתפר לעצמו את השפתיים כאקט מחאה. הלם מוחלט. אין דרך אחרת לתאר מה שעובר לך בראש כשיושב מולך פציינט שחיבר את השפתיים שלו עם חוט מתכת (קפיץ של עט למי שתוהה היכן אסיר מוצא חוט מתכת בכלא). הניסיון להבין צורה זו של מחאה, איזה אירוע כל כך קיצוני וקשה מביא אדם לבצע אותה. הסימבוליות הראשונה שעולה לך בראש היא הניסיון של האסיר לבטא הרגשה של 'סתימת פיות'. שהוא מרגיש שלא מקשיבים לו ולא נותנים לא להתבטא. לפחות זו הייתה הקונוטציה שעברה לי בראש. וישבתי עם הפציינט ובאמת שניסיתי להבין. אבל חוץ מהקושי להבין אותו (כי הוא מדבר עם שפתיים תפורות), הסיבה שהוא נתן נראתה לי כל כך לא מצדיקה מעשה כזה של חבלה עצמית. ולא משנה מה אמרתי, הוא נשאר מקובע. הוא הסיר את ה'תפירה' רק כאשר קיבל מהנהלת הכלא מה שדרש.
גם במקרה הזה, כשפגשתי באותו האסיר שוב ושוב ושוב, כל שבועיים בערך, עם שפתיים תפורות, כל פעם מסיבה אחרת, ובכל פעם הבעיה נפתרה ברגע שלטונות הכלא ענו על דרישותיו, כבר הפסקתי להתרגש. בייחוד אחרי שהבנתי שבעצם לבחור יש חורים קבועים (כמו פירסינג) והוא בעצם 'רק' משחיל את החוט כל פעם. בהחלט עברה לי תהיה על הקשר לניסוי של פבלוב על התנייה.

הפעם הראשונה שבה טיפלתי באסיר שהחליט ל'שפר" את עצמו לטובת בת הזוג. כלומר להחדיר מתחת לעור הפין כדוריות פלסטיק מומס. כל זאת בתנאים המאוד סטריליים של התא שלו כשהוא משתמש בלהב גילוח לייצור חתך קטן, ומצית כדי להמיס פלסטיק של עט כדי ליצור את הכדורית, תוך כדי חשיבה שהחתך הקטן יסגר מעצמו לבד בלי בעיות או סיבוכים. ואני חשבתי לעצמי עד הרגע ההוא שכבר ראיתי את הכל…… לאט לאט הבנתי שזו אופנה שכיחה למדי במזרח אירופה. מה שהדהים אותי מאוד הייתה הסיבה שהבחורים האלו חושבים שזה רעיון טוב ל'שפר' את עצמם כשהם בבית הסוהר. טוב, אולי בעצם אני לא ממש רוצה לדעת….
תהייה אחרת הייתה כמה אידיוטים יכולים אנשים להיות, במקרים בהם מתפתח זיהום לא קטן בכלל והם מסרבים לפרוצדורה כירורגית אורולוגית בבית החולים. אה, ואז תוהים אם תהיה להם בעיית פוריות…..

עקומת הלמידה כרופאת כליאה חייבת להיות מהירה, אחרת לא שורדים כרופא מתפקד, יעיל ומקצועי. לעיתים לצערי גם במחיר פיתוח השריר הציני והסרקסטי. מעיין מנגנון הגנה שכזה.

פורסם על ידי docaya

I am an Israeli doctor, studied medicine here in Italy and together with my husband decided to stay as soon as I was qualified as an MD. I am also a mother of two daughters and three cats. PrisonDocTales tells mostly my work stories, correctional doctor (prison physician) until the summer of 2018 and prison addiction medicine specialist since then, but other stories as well. This is a growing blog born out of so much curiosity surrounding my professional choic

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: