שחור זה השחור הישן


א. נעצר בסופרמרקט. הוא ניסה לגנוב מוצרי מזון בשקט בשקט. לא הצליח לא להיות מובחן, ובעל החנות קרא לשוטרים. א. לא מגיב טוב למדים. הוא התחיל להאבק במעצר. אני לא הייתי כמובן נוכחת בזמן המעצר, אבל מהכרותי עם א. אני יכולה רק לתאר איזה נזקים הוא גרם לשוטרים ולחנות במאבק הזה שלו שלא להלקח ע"י בעלי מדים למקום לא ידוע, בשפה שהוא לא מכיר.
א. הוא מה שנקרא בחור גדול. שני מטר פלוס על 100 ק"ג של שרירים חזקים, כאלו שמקבלים לא בחדר כושר מפונפן אלא מעבודה קשה (וגנטיקה). הוא גם שחור כמו הלילה, רק שתי עיניים גדולות גדולות ולבנות רואים. וכשהוא מחייך מדי פעם גם שורת שיניים לבנה מבהיקה, קנאת כל שחקן ודוגמן עלי אדמה.
א. הגיע אלינו ללא כל סימן פיסי למאבק שהיה לו עם השוטרים. מבולבל מאוד, מדבר רק אנגלית בניב אפריקאי מקומי. הניסיון להבין את ההיסטוריה הרפואית שלו היה בדיוק זה. נסיון. ללא שום הצלחה לקבל ממנו מידע מועיל.
הוא חזר וקרא שוב ושוב בשם דודה, כשאני לא מצליחה להבין האם זו דודה אמיתית? מאמצת? סתם אשה טובה שפרשה עליו חסות? לאט לאט שלב הבלבול שלו התפתח לחוסר רוגע, נרגשות. השוטרים המלווים קלטו את הסימנים והתחילו להתקרב, והוא בתגובה רק יותר עצבני. סימון ביד לשוטרים שלא יתקרבו, שיתנו לי את הזמן להבין אותו. מזל שאני במשמרת היום, אף אחד אחר לא מדבר אנגלית כאן…..
א. התחיל להרגע ולאט לאט לספר את סיפורו. הוא מגיע ממדינה במערב אפריקה, מדינה כמו רבות תחת מלחמת אזרחים זו או אחרת. לאחר שכל משפחתו נרצחה בכפר כשהיה בן 14 עשה את דרכו עד ללוב.
כשאני שומעת לוב כל נורות האזהרה שלי נדלקות. לוב מעולם לא הייתה מקום טוב לאפריקאים שחורים. לא בזמנו של קדאפי ובטוח שלא אחרי האביב הערבי. כולנו מכירים את התמונות של שווקי העבדים בלוב.
על לוב א. לא הסכים לדבר. רק שהיה שם, עבד בצביעת בתים. רשת הצלקות על הגב שלו, צלקות מהצלפות כמו כאלו שרואים בסרטים, מספרות חלק אחר מהסיפור. שהוא לא מסוגל לגעת בו.
אחרי שהצליח לאסוף מספיק כסף, קנה לו מקום על סירת גומי שיעדה איטליה. למה איטליה שאלתי? כי זה הכי קרוב, הכי פחות מסוכן. מחופי לוב לחופי למפדוזה בדרום איטליה מפרידים רק 335 קמ. מלטה יותר קרובה, אבל שמורה הרבה יותר וקטנטונת. אז איטליה.
א. עשה את דרכו, הלא חוקית יש לציין, לצפון איטליה, לבית קרובת משפחה מדרגה לא ברורה. התחיל לעבוד, לשקם את עצמו, ככה מספרת האישה איתה יצרנו קשר דרך הכומר של הכלא. ואז קרה משהו שקורה במקרים רבים. איזשהוא טריגר חיצוני לא ידוע שהפעיל מנגנוני הגנה פנימיים שלו, וא. 'השתגע'. א. משוכנע עכשיו שהוטלה עליו קללה,שבתוכו יושב שד רע שלוחש לו בלילות, הוא מדבר איתו בקול רם, כועס. א. משוכנע שרק רופא 'אמיתי', רופא שמבין בדברים כאלו, יוכל לגרש את השד, יש טקס שלם שצריך לערוך, ומי באיטליה יכול לעשות אותו.
לא. אין זמן רב לבלות בכלא, אבל הדודה שלו לא רוצה אותו בבית יותר. הוא משוגע מדי. בינתיים בכלא א. נע בין שני מצבים.
במצב הראשון שלו הוא מודאג מרמת ההיגיינה האישית שלו ושל סביבת המגורים שלו. מבקש תרומה מהכומר של משחת שיניים, מברשת, סבון. מבקש ממנהל הכלא צבע לבן לצבוע את התא שלו ולהקנות לו מראה סביר יותר. כשהוא במצב הזה אפשר ל'קשקש' איתו קצת, לשמוע שהיה רוצה לראות את הדודה, ואולי לעבור לבית סוהר אחר ואולי לעבוד קצת.
המצב השני שלו הוא קצת פחות נעים. אלו הימים בהם א. מצליח לחרב כל דבר שעומד בדרכו: אסלת השירותים בתא נופצה כבר ארבע פעמים, דלת הפלדה שסוגרת על השירותים בתא נתלשה (!!!!) ממקומה, כמו גם הרדיאטור שנתלש מהקיר והושלך על סורגי התא. ניסיונות ההרגעה המילולית במצב הזה לא עובדים, והחשש לפגיעת עצמית לא מכוונת הוא גדול. כמו גם חשש לפגיעה באחרים. במצב הזה מתערב הרופא התורן ותוך ריסון מסיבי מוזרק לו חומר הרגעה. לפעמים א. עצמו עוצר באמצע החורבות ומבקש את הזריקה. אבל באחת מהפעמים האלו דווקא, שבה הוא היה רגוע יחסית, קרה דבר שמעולם לא ראיתי…. את הזריקה נותנים לשריר הישבן. זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה בה ראיתי מחט נשברת בניסיון להזריק תרופה. (אמרתי כבר שהוא היה רגוע יחסית בנקודת הזמן הזו???).
הסיפור של א. המשיך הרבה אחרי שעזבתי את התפקיד והכלא הקודם. הפסיכיאטרים ניסו עליו אנטי פסיכוטים שונים בתקווה לאזן אותו, ללא הצלחה, ממה שאני יודעת עד יום השחרור.
א. נשאר איתי בראש ובלב גם היום, 3 שנים אחרי שראיתי אותו בפעם האחרונה. בגלל היותי דוברת האנגלית היחידה בכלא נכחתי למעשה כמעט בכל מפגש רפואי שהיה לו עם קולגות מומחים, כדי להסביר לו, להרגיע אותו. באחת מהפעמים ליוויתי אותו לבדיקת אולטרסאונד של הבטן בתוך הכלא עצמו. הוא נשכב על המיטה והקולגה המומחה מתחיל לתת הנחיות שאני מתרגמת לאנגלית בסיסית לילדים עם הדגמות פיזיות של נשימה עמוקה, עצירת נשימה, חזרה לנשימה. חדר חשוך כמובן, ובחושך רק העיניים של א. נראות. גדולות, פעורות לרווחה, כמעט כמו של ילד. ילד עם חוזק פיזי ואי יציבות נפשית שיכול לפרק אותי לחתיכות קטנות.
א. ישאר גם תמיד בזיכרוני כסמל לכישלון המערכת. מערכת שסגרה בתי חולים פסיכיאטרים (בגלל סיפורי סטיגמה חברתית, בגלל סיפורי התעללות) והשאירה רק מחלקות בהן מיטות בודדות לאישפוז. האידיאל הוא טיפול בקהילה. אבל המערכת שכחה שלא לכולם יש בית. והתחושה היא שבהרבה מקרים אנשים נעצרים ומגיעים לבית הסוהר במקום למקומות טיפוליים.
נקודה נוספת היא שהסיפור של א. אינו ייחודי לחלוטין. כלומר, כן מבחינת כוח וגודל פיסי משולבים ביחד, אבל הסיפור משותף לכל כך הרבה מפליטי אפריקה השחורה שמגיעים לכאן. בורחים מגיהנום, עוברים גיהנום בדרך לחופי איטליה, חלקם לא מגיעים בכלל…. רובם הגדול מנסה להתפרנס בדרכים חוקיות יחסית (רוכלי רחוב, צמות על חוף הים) ואחוזם בקרב האסירים הוא קטן יחסית. לעיתים קרובות הם נעצרים ונאסרים על עברות שאיטלקי לא היה מגיע לכלא בגללן. הם סובלים מהפליה גזעית גם בין חומות הכלא, בעיקר מהאסירים הצפון אפריקאים אבל גם מהשאר.
אצל חלק מהם, מסיבה לא ברורה או ידועה, מופעל מעין 'שבב' שכזה אחרי זמן מה של חיים יחסית נורמלים, והם נכנסים להתקף פסיכוטי.

אחד מהאפריקאים הצעירים אמר לי פעם שהוא מעשן מריחואנה כל יום. אחרת איך הוא ישרוד את הלילה?

פורסם על ידי docaya

I am an Israeli doctor, studied medicine here in Italy and together with my husband decided to stay as soon as I was qualified as an MD. I am also a mother of two daughters and three cats. PrisonDocTales tells mostly my work stories, correctional doctor (prison physician) until the summer of 2018 and prison addiction medicine specialist since then, but other stories as well. This is a growing blog born out of so much curiosity surrounding my professional choic

2 תגובות בנושא “שחור זה השחור הישן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: