לנצח אחי Per sempre, fratello mio

נכתב בלילה 10 לספטמבר 2021

אני שייכת לדור של נוער הנרות, התיכוניסטים שמילאו את רחובות ירושלים לאחר רצח רבין, תפסו כל פינת מדרכה או כביש, וישבו בקבוצות, בוכים על החלום לעתיד טוב יותר שנגדע. בדרך כלל עם גיטרה אחת או שתיים. שרים ובוכים, על איש גדול שניסה להבטיח לנו עתיד אחר ממה שנאמר לנו שהוא קבוע מראש. צבא. מלחמה. פיגועים. מוות.
אני זוכרת את ליל רצח רבין, חזרתי מהקולנוע, הצגה מאוחרת, ואמא שלי ישבה מול הטלוויזיה בהלם.
אני זוכרת את הבוקר שאחרי, ההגעה לבית הספר, ההתארגנות המהירה של החבר'ה לנסוע לירושלים, האישור של ההנהלה לכל כיתות שכבת ה' ו-ו' (כלומר יא ו- יב, רק בבית ספר חקלאי) לעזוב את בית הספר כדי לנסוע (מי שהיה מעוניין, כלומר הרוב).
אבל הכי אני זוכרת זה את ההמנון שלנו, השיר שהפך במהלך השבועות לשיר שסימל בעיני יותר מהכל את העצב הקולקטיבי הזה. לבכות לך של אביב גפן. לא הפסקנו לשיר אותו ולבכות. שוב ושוב ושוב. אקפלה או גם גיטרה.בזמזום או שירה. הוא ליווה אותי הרבה זמן. ואז די נעלם לי מהראש עם השנים. מדי פעם, כחלק מפלייליסט נוסטלגי של אביב גפן יוצא לי להקשיב לו, אבל ככה, כמוסיקה ברקע, ליווי לדברים אחרים שאני עושה.

היום שכבתי על השטיח בסלון עם שלושת הילדים. אני והגדולה שרקנו שירים, והקטנים היו צריכים לנחש אותם. רפטואר השירים ה"אמיתים' שהם מכירים (כלומר לא שירי ילדים מעצבנים) הם לא מאוד גדול… אז פתחתי יוטיוב. ובגלל שהגדולה בזמן האחרון שרה הרבה ועושה ניסיונות בקול שלה, הראתי לה קודם כל את הביצוע של עופרה חזה ל'לאורך הים" במהלך עצרת הזיכרון לרבין, שבוע אחרי הרצח. המהרלים בהתחלה מהפנטים, והגדולה שנולדה וחיה באיטליה כל חייה הוקסמה. אבל אני שקעתי פתאום במילים. וכמה הן מדויקות לי. כואבות לי. https://youtu.be/WkcWkeMaAaw
ופתאום, כשנגמר השיר, "לבכות לך" עלה לי  בראש.  הרי שניהם בוצעו באותה העצרת.
אז המשכתי להקשיב לשיר, יחד עם אלי. ןהדמעות שלי התחילו לזרום. כי המילים האלו, גם אם נכתבו לחבר ולא לאח בשר ודם, המילים האלו חודרות לי לנשמה, למקום שעד עכשיו אני מחזיקה תחת מנעולים כדי שלא אתרסק, כדי שאוכל להמשיך לטפל ולדאוג לכל שלושת הילדים.  המילים האלו שבתור בת עשרה שרתי מי יודע כמה עשרות (מאות,???) פעמים, פתאום מקבלות משמעות כל כך שונה. כל כך אישית. כל כך שלי פרטית.


לנצח אחי, אזכור אותך תמיד, ונפגש בסוף, אתה יודע

https://youtu.be/siy2olxFnXU

Per sempre, fratello mio

Sono parte della generazione israeliana chiamata "i ragazzi delle candelle", quei ragazzi delle scuole superiori che hanno riempito qualsi pezzo di marciapiede o strada di Gerusaleme nei giorni seguenti all'assasinamento di Yezhak Rabin, seduti in gruppetti, piangendo sul sogno di un miglior futuro che è stato eredicato. Di solito con una o due chitarre, cantando e piangendo, su una grande persone che ha tentato di offrirci un futuro diverso da quello detto predestinato. Esercito. Guerra. Terrorismo. Morte.

Io ricordo la notte dell'assassinazione di Rabin. Tornò tardi dalla cinema e trovò mia mamma ancora davanti la TV, in shock

Ricordo anche la mattina seguente, l'arrivo a scuola, la veloce organizzazione dei ragazzi al viaggio a Gerusaleme, l'autorizzazione della direzione della scuola di lasciare la scuola e andare a Gerusaleme, almeno per tutti quelli degli ultimi due anni della superiore  (nella nostra scuola, quasi tutti).
Ma sopratutto ricordo il nostro inno, la canzone che nelle settimane seguenti diventata la canzone simbolica di quel lutto collettivo. Per Sempre Fratello Mio (Livkot lecha) di Aviv Gefen. La abbiamo cantata dovunque, e pianto. Ancora e ancora. Con le chitarre o a capella, ronzionando o cantando.
Questa canzone mi ha seguito per tanto tempo. E poi è sparita dalla testa con i passi degli anni. Ogni tanto, come parte del playlist di Aviv Gefen, la ascolto, ma come una canzone "allo sfondo", accompagnando altre cose che faccio.
Oggi, venerdì sera, ero sdraiata sul tappeto in soggiorno con tutti 3 bimbi. Io e la grande abbiamo fischiato melodie e i "piccoli" dovevano indovinarli. Solo che loro reperuar di canzoni veri (ciò non filastrocche del nido) è abbastanza limitata. E quindi ho aperto youtube.
E forse perché la grande è ultimamente incantata dal canto e fa esperimenti con la sua voce, le ho fatto ascoltare per prima una canzone di Ofra Haza, Lungo il Mare si chiama. Ho scelto la versione che la defunta Ofra ha cantato nel 95, settimana dopo l'assasinamento durante una manifestazione di memoria a Tel Aviv. I Maharal all'inizio della canzone sono fascinanti, e la grande che è nata e cresciuta in Italia tutta la sua vita era sotto un incantesimo. Ma io mi sono improvvisamente infondata nelle parole. Quanto sono precise per me. Quanto mi fanno male. https://youtu.be/WkcWkeMaAaw
E poi, quando la canzone è finita, mi è saltata in mente la altra canzone, Livcot Lecha (piangere per te), entrambi sono stati cantanti nella stessa assemblea di memoria. E quindi ho continuato ad ascoltare la canzone, insieme alla grande.
E le mie lacrime hanno iniziato scorrere. Perché queste parole, anche se scritte per un amico e non per un vero, fratello di sangue e carne, queste parole sono riuscite a penetrare nella mia anima, a quell posto che fin ora mantengo sotto lucchetti, per non crollare, per avere le forze per essere e curare i 3 bambini. Queste parole che da ragazzina ho cantatto decine (centinaia??) di volte, ricevano ora un significato così diverso. Così personale. Così privato mio.

Eternamente fratello mio, ti ricorderò per sempre, e ci incontreremo alla fine, lo sai.

 https://youtu.be/siy2olxFnXU

scritto la notte di 10 Settembre 2021

פורסם על ידי docaya

I am an Israeli doctor, studied medicine here in Italy and together with my husband decided to stay as soon as I was qualified as an MD. I am also a mother of two daughters and three cats. PrisonDocTales tells mostly my work stories, correctional doctor (prison physician) until the summer of 2018 and prison addiction medicine specialist since then, but other stories as well. This is a growing blog born out of so much curiosity surrounding my professional choic

2 תגובות בנושא “לנצח אחי Per sempre, fratello mio

  1. הרבה שירים מקבלים משמעות אחרת בהתאם לחוויות החיים שלנו. בשבילי אחד מהם הוא השיר ״לאורך הים״ והשני ״הו רב חובל״. השירים העצובים האלה (יחד עם ״לבכות לך״ ושירים נוספים) נחרטו לכולנו בזיכרון הלאומי (ואני הייתי רק בת 10 כשרבין נרצח).
    פוסט מאוד עצוב ושובר לב. תודה ששיתפת אותנו.
    משתתפת בצערך, מחזקת את ידיך ומאחלת לך זמנים טובים יותר!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: