היום איבדתי פציינט.

היום איבדתי פציינט. או יותר נכון קיבלתי את ההודעה ש x שהשתחרר מהכלא לפני כמה ימים, מת באותו הערב עצמו. כנראה ממנת יתר של חומר כלשהוא.זה פוסט עצוב, מלא מחשבות על קוצר היד בנתינת עזרה למי שבאמת צריך, כי המערכת סתומה עם בקשות עזרה מניפולטיביות.על אי ספיקה מערכתית, לא רק הציבורית עם חוסר בתקציבים וכוחהמשך לקרוא "היום איבדתי פציינט."

מיקל

מיקל הגיע לאיטליה על רכבת משא, ברח מאחת ממדינות יוגוסלביה לשעבר במהלך מלחמת האזרחים שפירקה אותה. הוא היה בן 14. היום מיקל בן 40, חסר נתינות, ומוגדר כפרסונה נון גרטה במדינת המוצא שלו. מאז גיל 14 הוא מוגדר כך.אבל הסיפור שלו מתחיל עוד לפני המלחמה. בן לאבא אלכוהוליסט ומתעלל, הוא נזרק בגיל 7 מהבית לרחוב.המשך לקרוא "מיקל"

אמא, מה זה מכור לסמים?

הבנות שלי גדלות לתוך מציאות של אמא רופאה בכלא. מה זה גדלו? השנייה כמעט נולדה בכלא……מבחינתן המשפט 'מחר אני נכנסת לכלא' הוא מציאות חיים בכלל לא מוזרה, נורמלי לחלוטין  (הבת דודה שלהן הקצת יותר גדולה כשהגיעה לביקור ראשון אצלנו כמעט נחנקה מהאוכל במסעדה כששמעה אותי אומרת את זה), אמא הרי גם חוזרת משם, אפילו אםהמשך לקרוא "אמא, מה זה מכור לסמים?"

להיות רופאת התמכרויות בכלא

להיות רופאת התמכרויות בכלא זאת אומרת להיות ראש צוות רב תחומי (כלומר יחד עם פסיכולוגית ועובדת סוציאלית) שמעריך את כל האסירים המצהירים על עצמם ככאלו בבדיקת רופא הכליאה (כן כן התפקיד הישן שלי) עם הכניסה למוסד, ותהיה זו מכלא אחר או טרי מהבית/רחוב או תחנת המעצר. להיות רופאת התמכרויות בכלא זאת אומרת לנסות לזהות אתהמשך לקרוא "להיות רופאת התמכרויות בכלא"

מאיה

מאיה הגיעה אלינו לכלא מכלא אחר עם מרשם למתדון, זאת אומרת שעד המעצר היא השתמשה בהרואין. לפגישה הראשונה שלי איתה, הפגישה בה נשאלות כל השאלות האפשריות על החיים, הגיעה בחורה צעירה, בתחילת שנות השלושים לחייה, מסודרת במראה, קצת תזזיתית בהתנהגותה, אך משתפת פעולה בצורה מלאה עם איסוף המידע הכל כך קריטי.מאיה (שם בדוי כמובן) היאהמשך לקרוא "מאיה"

ישראלית בהסוואה

טוב, אז כשרק נכנסתי לעבודה בכלא ואחרי שהבנתי שאני הולכת לפגוש הרבה בני דודים ממדינות שונות, ברובן הגדול לא מאוד ידידותית לישראל/יהודים, החלטתי להסתתר מאחורי הזהות והדרכון הפולני. זאת אומרת שאם ישאלו אותי, אז אגיד שאני מפולין. הבוס שלי והקולגות ידעו כבר מההתחלה שאני ישראלית, כולל קולגה אירני איתו אני ביחסים נהדרים עד היום. אבלהמשך לקרוא "ישראלית בהסוואה"

על אסירים וקבוצות אתניות

קצת סטטיסטיקות, נכונות לתקופת מאי-יולי 2019 (מאז דברים השתנו אך במעט, בעיקר בגלל איום הקורונה):בפרובינציית פאביה, הנמצאת מדרום למילאנו, ישנם 3 בתי סוהר/כליאה, המכילים כ 2.5% מאוכלוסיית האסירים הכוללת באיטליה.מתוך 1417 אסירים בפרובינציית פאביה, כ 37.6% מוגדרים כבעלי אזרחות שונה מאיטלקית. רובם הגדול של האסירים הלא איטלקים הם ממוצא צפון אפריקאי (מגרב) ואלבניה.  89 מהאסיריםהמשך לקרוא "על אסירים וקבוצות אתניות"

טיול בעיר עם הבנות

עיר מגורי אינה עיר גדולה, לפעמים נדמה שכולם מכירים את כולם. עיר קטנה עם אוניברסיטה מבוקשת ו 4 בתי חולים. וכלא.באופן די נורמלי חלק מהאסירים בכלא המקומי הם תושבי העיר והסביבה, וזאת כדי לאפשר לבני משפחתם ביקורים סדירים בכלא. אז ככה נראה טיול משפחתי שלי בעיר בחודש ספטמבר (לא האחרון כמובן בו עת קורונה בוטלהמשך לקרוא "טיול בעיר עם הבנות"

על burnout ושינוי

ביוני 2018 נשברתי. עברתי חצי שנה של עבודה קורעת, בסביבות 200 שעות עבודה חודשיות, עלייה מסיבית במקרי פגיעה עצמית, שני מקרי מוות במשמרות שלי (אחד התאבדות, השני ממנת יתר).לעבוד בכלא כרופאת כליאה זה גם אומר להפרד מהסלולרי למשך כל המשמרת, כלומר מהקשר לבית בו חיכו לי בו שתי ילדות קטנות ובעל. מילא מדובר בשעות עבודההמשך לקרוא "על burnout ושינוי"

אגף נשים

עם המעבר מתפקיד רופאת כליאה בכלא אחד לתפקיד רופאת התמכרויות בכלא של עיר שכנה, נחשפתי בפעם הראשונה לאוכלוסיית אסירים חדשה. נשים. אגף הנשים המחולק לשתי קומות, בקומה הראשונה אסירות 'פשוטות', בקומה השניה האסירות המיוחסות יותר, נשות המאפיה. מיותר לציין שאף לא אחת מהפציינטיות שלי משתייכת לקומה השנייה.וואו, כלא נשים, עולם כל כך שונה מכלא הגברים.המשך לקרוא "אגף נשים"