הדרך

הדרך המובילה מביתי לכלא תמיד נראית לי ארוכה. בלתי נגמרת. כביש פרובינציאלי, צר, בעל שני מסלולים, אחד לכל כיוון. כביש מורם מעט מפני השטח שעובר בין שדות אין סופיים של אורז ותירס, הגידולים העיקריים באזור.בחורף, ברוב רובה של העונה אני נוהגת בתוך ערפל כבד, עוד אחד ממאפייני האזור. 22 כיכרות מצפים לי על הדרך, כן,המשך לקרוא "הדרך"

מתנות

סבתא שלי הייתה רופאה. רופאה של דור אחר בישראל, שבו לדמות הרופא הייתה הילה כמעט כשל גיבור. אני זוכרת כילדה את הארון שבו סבתא איכסנה מתנות שקיבלה מהפציינטים, בזמן בו רפואה פרטית  כמעט ולא הייתה קיימת בישראל. מתנות מפציינטים אסירי תודה על העזרה והטיפול שהיא העניקה בשירות הציבורי של שנות החמישים. סבתא הייתה מקבלת שוקולדיםהמשך לקרוא "מתנות"

אז מה לובשים?

כן כן, רופאה לובשת סקרבס. כלומר המדים המכוערים שרואים בסרטים בסדרות ובבתי החולים. מעל זה גם חלוק לבן. הנעליים? סוג של כפכפי בית חולים שכאלו.אבל בסביבת בכלא יש עוד כמה פקטורים שצריך לקחת בחשבון מלבד עיניין התדמית.– כלא גברים. אני אישה. כלומר עדיף שמתחת לחלוק אלבש בגדים לא חושפים. טוב, נו, זה ברור. אבל מסתברהמשך לקרוא "אז מה לובשים?"

גליה

גליה נכנסה אלי למרפאה מבולבלת. גברת בסביבות גיל החמישים, נמוכה ועגלגלה, המורשת הדרום אמריקאית נראית עליה בצבע עורה ומבנה עיניה. לא הבינה מדוע נקראה למרפאה. הצגתי לה את עצמי ותפקידי, אמרתי לה שרופא הכלא 'סימן' לי אותה כמשתמשת סמים ולכן היא זומנה לראיון איתי, כדי להעריך את הבעיה והאם היא נכנסת לא רק תחת ההגדרההמשך לקרוא "גליה"

עקומת למידה

הרבה דברים חדשים לומדים בכלא. כמו שאומרים, כל יום משהו חדש… טוב, אולי לפחות בהתחלה. תמיד יש את 'הפעם הראשונה', עם כל הרגשות והתחושות והמחשבות שרצים בראש ובגוף, וככל שחולף הזמן, ואת רואה עוד מקרה שכזה, ואז עוד אחד, ועוד אחד, הלב והמוח מפתחים להם מעין עמידות שכזו, כאילו זה הכל נורמלי ובכלל לא חריג.הפעםהמשך לקרוא "עקומת למידה"

פחד ואיימים בכלא?

נתחיל מהנחת יסוד: כל מה שידעתי על הכלא לפני תחילת העבודה התבסס על תוכן סדרות טלוויזיה וסרטים. בדר"כ אמריקאים. מהאלימות הקשה, תת קבוצות האסירים והיחסים בין אסירים לסוהרים בסדרה Oz, אותם התכנים פחות או יותר פלוס סיפור התאהבות של רופאה באסיר ב prison break, חומות של תקווה. לא חסרים תכנים על בתי סוהר ואסירים. בתוךהמשך לקרוא "פחד ואיימים בכלא?"

ארונית הקסמים שלי

לכל רופא כלא יש ארונית שלו, הרי אנחנו מבלים שם תורנויות ארוכות, וזה המקום לאכסן מצעים, מוצרי טיפוח בסיסים, סקרבס, ציוד רפואי אישי. אבל לארונית שלי היה גם אופי קצת שונה. בארונות שלי היו סטוקים של עוגיות בראוניז, חבילות של אגוזים וצימוקים, כמה חבילות סיגריות אקסטרה. כמה פחיות של קולה בטמפרטורת החדר (כלומר בין 12המשך לקרוא "ארונית הקסמים שלי"

על אסירים וקבוצות אתניות

קצת סטטיסטיקות, נכונות לתקופת מאי-יולי 2019 (מאז דברים השתנו אך במעט, בעיקר בגלל איום הקורונה):בפרובינציית פאביה, הנמצאת מדרום למילאנו, ישנם 3 בתי סוהר/כליאה, המכילים כ 2.5% מאוכלוסיית האסירים הכוללת באיטליה.מתוך 1417 אסירים בפרובינציית פאביה, כ 37.6% מוגדרים כבעלי אזרחות שונה מאיטלקית. רובם הגדול של האסירים הלא איטלקים הם ממוצא צפון אפריקאי (מגרב) ואלבניה.  89 מהאסיריםהמשך לקרוא "על אסירים וקבוצות אתניות"

שני כובעים

אז מה עושה רופאה בכלא? ולמה להשאר בתפקיד בכלל?עם כניסתי לתפקיד קיבלתי בעצם שני כובעים.את הכובע הראשון חבשתי בהתחלה 3-4 פעמים בשבוע: רופאת המשפחה של האסירים באגף השמורים. עוד אגע בהרחבה בעבודה באגף המיוחד הזה. אבל מבחינת מקצועית זו הייתה עבודה יחסית רגועה. מרפאה, פציינטים "'שלי"  ש'הזמינו' ביקורת רופא בערב הקודם. מעקב אחרי מחלות כרוניותהמשך לקרוא "שני כובעים"