מיקל

מיקל הגיע לאיטליה על רכבת משא, ברח מאחת ממדינות יוגוסלביה לשעבר במהלך מלחמת האזרחים שפירקה אותה. הוא היה בן 14. היום מיקל בן 40, חסר נתינות, ומוגדר כפרסונה נון גרטה במדינת המוצא שלו. מאז גיל 14 הוא מוגדר כך.אבל הסיפור שלו מתחיל עוד לפני המלחמה. בן לאבא אלכוהוליסט ומתעלל, הוא נזרק בגיל 7 מהבית לרחוב.המשך לקרוא "מיקל"

אמא, מה זה מכור לסמים?

הבנות שלי גדלות לתוך מציאות של אמא רופאה בכלא. מה זה גדלו? השנייה כמעט נולדה בכלא……מבחינתן המשפט 'מחר אני נכנסת לכלא' הוא מציאות חיים בכלל לא מוזרה, נורמלי לחלוטין  (הבת דודה שלהן הקצת יותר גדולה כשהגיעה לביקור ראשון אצלנו כמעט נחנקה מהאוכל במסעדה כששמעה אותי אומרת את זה), אמא הרי גם חוזרת משם, אפילו אםהמשך לקרוא "אמא, מה זה מכור לסמים?"

להיות רופאת התמכרויות בכלא

להיות רופאת התמכרויות בכלא זאת אומרת להיות ראש צוות רב תחומי (כלומר יחד עם פסיכולוגית ועובדת סוציאלית) שמעריך את כל האסירים המצהירים על עצמם ככאלו בבדיקת רופא הכליאה (כן כן התפקיד הישן שלי) עם הכניסה למוסד, ותהיה זו מכלא אחר או טרי מהבית/רחוב או תחנת המעצר. להיות רופאת התמכרויות בכלא זאת אומרת לנסות לזהות אתהמשך לקרוא "להיות רופאת התמכרויות בכלא"

מאיה

מאיה הגיעה אלינו לכלא מכלא אחר עם מרשם למתדון, זאת אומרת שעד המעצר היא השתמשה בהרואין. לפגישה הראשונה שלי איתה, הפגישה בה נשאלות כל השאלות האפשריות על החיים, הגיעה בחורה צעירה, בתחילת שנות השלושים לחייה, מסודרת במראה, קצת תזזיתית בהתנהגותה, אך משתפת פעולה בצורה מלאה עם איסוף המידע הכל כך קריטי.מאיה (שם בדוי כמובן) היאהמשך לקרוא "מאיה"

על burnout ושינוי

ביוני 2018 נשברתי. עברתי חצי שנה של עבודה קורעת, בסביבות 200 שעות עבודה חודשיות, עלייה מסיבית במקרי פגיעה עצמית, שני מקרי מוות במשמרות שלי (אחד התאבדות, השני ממנת יתר).לעבוד בכלא כרופאת כליאה זה גם אומר להפרד מהסלולרי למשך כל המשמרת, כלומר מהקשר לבית בו חיכו לי בו שתי ילדות קטנות ובעל. מילא מדובר בשעות עבודההמשך לקרוא "על burnout ושינוי"

אגף נשים

עם המעבר מתפקיד רופאת כליאה בכלא אחד לתפקיד רופאת התמכרויות בכלא של עיר שכנה, נחשפתי בפעם הראשונה לאוכלוסיית אסירים חדשה. נשים. אגף הנשים המחולק לשתי קומות, בקומה הראשונה אסירות 'פשוטות', בקומה השניה האסירות המיוחסות יותר, נשות המאפיה. מיותר לציין שאף לא אחת מהפציינטיות שלי משתייכת לקומה השנייה.וואו, כלא נשים, עולם כל כך שונה מכלא הגברים.המשך לקרוא "אגף נשים"

על פגיעה עצמית בכלא

נושא כואב וקשה. נושא שכרופאת כליאה הביא אותי גם לנקודת השבירה.עובדה ידועה בעולם הכליאה: אסירים פוגעים בעצמם. מסיבות שונות ומגוונות. בעיקר חותכים את עצמם בצורה שטחית (בדרך כלל למזלם ולמזלנו) או בולעים חפצים זרים. מה לא שמעתי שבלעו, מלהבים של סכיני גילוח, קוצצי ציפורניים בגדלים שונים, מברשת שיניים אפילו. לרדיולוג שלנו יש אוסף מוזר שלהמשך לקרוא "על פגיעה עצמית בכלא"