הבוסקו של רוגרדו

היא נכנסה אלי למרפאה, בחורה צעירה  24 או 25. רזה. עויינת מאוד, לא מוכנה לענות על שאלות, אפילו הפשוטות שבהן. היא הגיעה אלינו  מכלא אחר בו שהתה זמן קצר מאוד, מספיק כדי לאבחן התמכרות להרואין ולהתחיל טיפול במתדון. קראתי לה לשיחת הכרות ראשונה וכדי לאשר את המרשם.  אבל היא לא הסכימה לדבר. פשוט קמה מהכיסאהמשך לקרוא "הבוסקו של רוגרדו"

הדרך

הדרך המובילה מביתי לכלא תמיד נראית לי ארוכה. בלתי נגמרת. כביש פרובינציאלי, צר, בעל שני מסלולים, אחד לכל כיוון. כביש מורם מעט מפני השטח שעובר בין שדות אין סופיים של אורז ותירס, הגידולים העיקריים באזור.בחורף, ברוב רובה של העונה אני נוהגת בתוך ערפל כבד, עוד אחד ממאפייני האזור. 22 כיכרות מצפים לי על הדרך, כן,המשך לקרוא "הדרך"

שחור זה השחור הישן

א. נעצר בסופרמרקט. הוא ניסה לגנוב מוצרי מזון בשקט בשקט. לא הצליח לא להיות מובחן, ובעל החנות קרא לשוטרים. א. לא מגיב טוב למדים. הוא התחיל להאבק במעצר. אני לא הייתי כמובן נוכחת בזמן המעצר, אבל מהכרותי עם א. אני יכולה רק לתאר איזה נזקים הוא גרם לשוטרים ולחנות במאבק הזה שלו שלא להלקח ע"יהמשך לקרוא "שחור זה השחור הישן"

מתנות

סבתא שלי הייתה רופאה. רופאה של דור אחר בישראל, שבו לדמות הרופא הייתה הילה כמעט כשל גיבור. אני זוכרת כילדה את הארון שבו סבתא איכסנה מתנות שקיבלה מהפציינטים, בזמן בו רפואה פרטית  כמעט ולא הייתה קיימת בישראל. מתנות מפציינטים אסירי תודה על העזרה והטיפול שהיא העניקה בשירות הציבורי של שנות החמישים. סבתא הייתה מקבלת שוקולדיםהמשך לקרוא "מתנות"

אמא איטלקיה

כמה הרבה נאמר ונכתב על האמא האיטלקיה, וכמה נקודות דימיון יש בינה לבין היידיש מאמא. האמא האיטלקיה המגוננת, לעיתים יתר מגוננת, שממלאת את הצלחת שוב ושוב עד שאתה מתפוצץ. אמא שיודעת גם לגעור ולהעמיד את הילד במקום. נו, הסטריאוטיפ של האמא האיטלקיה שלא נותנת לבן שלה להתרחק ממנה גם כשהוא בן ארבעים. באיטלקית קיים ממשהמשך לקרוא "אמא איטלקיה"

אז מה לובשים?

כן כן, רופאה לובשת סקרבס. כלומר המדים המכוערים שרואים בסרטים בסדרות ובבתי החולים. מעל זה גם חלוק לבן. הנעליים? סוג של כפכפי בית חולים שכאלו.אבל בסביבת בכלא יש עוד כמה פקטורים שצריך לקחת בחשבון מלבד עיניין התדמית.– כלא גברים. אני אישה. כלומר עדיף שמתחת לחלוק אלבש בגדים לא חושפים. טוב, נו, זה ברור. אבל מסתברהמשך לקרוא "אז מה לובשים?"

עקומת למידה

הרבה דברים חדשים לומדים בכלא. כמו שאומרים, כל יום משהו חדש… טוב, אולי לפחות בהתחלה. תמיד יש את 'הפעם הראשונה', עם כל הרגשות והתחושות והמחשבות שרצים בראש ובגוף, וככל שחולף הזמן, ואת רואה עוד מקרה שכזה, ואז עוד אחד, ועוד אחד, הלב והמוח מפתחים להם מעין עמידות שכזו, כאילו זה הכל נורמלי ובכלל לא חריג.הפעםהמשך לקרוא "עקומת למידה"

מה אוכלים הלילה?

משמרת לילה בכלא. השעה אחת, ומשמרת לילה של משטרת הכליאה כבר נכנסה, ספירת האסירים הסתיימה , האסירים שעובדים במאפיה ירדו למשמרת שלהם גם כן, וחתמתי כבר על  כל מסמכי הלילה (אישורי רופא להעברה לבתי סוהר אחרים בבוקר, אישורי מחלה לעובדי המאפיה).לי צפויה עכשיו שעה-שעה וחצי יחסית רגועות.שקט פה יחסית בלילה בשעה הזו. מדי פעם מישהוהמשך לקרוא "מה אוכלים הלילה?"

ארונית הקסמים שלי

לכל רופא כלא יש ארונית שלו, הרי אנחנו מבלים שם תורנויות ארוכות, וזה המקום לאכסן מצעים, מוצרי טיפוח בסיסים, סקרבס, ציוד רפואי אישי. אבל לארונית שלי היה גם אופי קצת שונה. בארונות שלי היו סטוקים של עוגיות בראוניז, חבילות של אגוזים וצימוקים, כמה חבילות סיגריות אקסטרה. כמה פחיות של קולה בטמפרטורת החדר (כלומר בין 12המשך לקרוא "ארונית הקסמים שלי"

על burnout ושינוי

ביוני 2018 נשברתי. עברתי חצי שנה של עבודה קורעת, בסביבות 200 שעות עבודה חודשיות, עלייה מסיבית במקרי פגיעה עצמית, שני מקרי מוות במשמרות שלי (אחד התאבדות, השני ממנת יתר).לעבוד בכלא כרופאת כליאה זה גם אומר להפרד מהסלולרי למשך כל המשמרת, כלומר מהקשר לבית בו חיכו לי בו שתי ילדות קטנות ובעל. מילא מדובר בשעות עבודההמשך לקרוא "על burnout ושינוי"