לא נעלמתי

לא נעלמתי. אני עדיין כאן. ממשיכה לגלגל אבנים במעלה ההר במאמץ סיזיפי שכזה. אז למה אני לא כותבת יותר שאלו אותי. למה אין פוסטים חדשים. הפוסטים ממשיכים להכתב. אבל אני גונזת אותם. הם כל כך שחורים, שאפילו הומור שחור לא מצליח לחלחל יותר. לא, אל דאגה, לא מדובר בדכאון. מדובר רק בניתוח שלי של מצביםהמשך לקרוא "לא נעלמתי"

על burnout ושינוי

ביוני 2018 נשברתי. עברתי חצי שנה של עבודה קורעת, בסביבות 200 שעות עבודה חודשיות, עלייה מסיבית במקרי פגיעה עצמית, שני מקרי מוות במשמרות שלי (אחד התאבדות, השני ממנת יתר).לעבוד בכלא כרופאת כליאה זה גם אומר להפרד מהסלולרי למשך כל המשמרת, כלומר מהקשר לבית בו חיכו לי בו שתי ילדות קטנות ובעל. מילא מדובר בשעות עבודההמשך לקרוא "על burnout ושינוי"